פסק-דין בתיק ת"א 17173-10-10

עסקינן בתביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח 'מקיף' לרכב.

נתוני רקע ועיקר טענות הצדדים:

1.         התובעים הם אב ובנו, ועפ"י הנטען בכתב התביעה, במועדים הרלוונטיים לענייננו התובע 2 (הבן) היה הבעלים של רכב מסוג סובארו מספר רישוי 69-222-58 (להלן - "הרכב"). רכב זה היה מבוטח אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח 'מקיף' (להלן - "הפוליסה") כאשר המבוטח על-פי הפוליסה הוא התובע 1 (האב).

ביום 21/6/10 ובזמן שהתובע 2 נהג ברכב, ארעה תאונת דרכים שכתוצאה ממנה ניזוק הרכב. שמאי מטעם הנתבעת בדק את הרכב והכריז עליו כאובדן גמור לאור היקף הנזק הנרחב אשר נגרם לו.

אי לכך טוענים התובעים, כי על הנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח מכוח אחריותה עפ"י הפוליסה, לפי שווי הרכב כקביעת השמאי מטעמה בניכוי ערך השרידים, ולשפותם בגין הוצאות גרירת הרכב והחזר בגין ביטול הפוליסות.

2.         הנתבעת אישרה דבר קיומה של הפוליסה אך סירבה לשלם תגמולי ביטוח מכוחה. לטענתה,
התובע 1 - שאינו הבעלים של הרכב - רכש אצלה פוליסה עפ"י נתונים שאינם נכונים לגבי זהות המשתמש העיקרי ברכב, והכל בכוונת מרמה על מנת להוזיל את דמי הביטוח שבנו, התובע 2, היה צריך לשלם אילו היה מזמין את הפוליסה בעצמו.

הנתבעת הוסיפה, כי לאחר שהרכב נרכש על ידי התובע 2, שהינו נהג צעיר וחדש, הוא פנה לנתבעת באמצעות אתר האינטרנט שלה על מנת לרכוש פוליסת ביטוח. אחת השאלות אשר הוצגו לו במסגרת הצעת הביטוח היתה לגבי זהות הנהג העיקרי ברכב. לגבי שאלה זו השיב התובע 2, כי הוא הנהג העיקרי ברכב. לאור נתוניו האישיים של התובע 2, ובמיוחד גילו הצעיר והעדר ניסיון נהיגה, הוא התבקש לשלם עבור הפוליסה דמי ביטוח במחיר גבוה. לאחר זמן מה באותו היום, פנה התובע 1 לנתבעת גם הוא באמצעות אתר האינטרנט שלה, וביקש לרכוש את הפוליסה על שמו בטענה שהוא ובנו ינהגו ברכב.

לאור הנתונים הכוזבים שנמסרו לנתבעת, התובע 1 זכה לקבל מחיר נמוך בהרבה מהמחיר שהתובע 2 התבקש לשלם קודם לכן.

3.         לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה לגבי התובע 1, שכן אין הוא הבעלים של הרכב ואין לו כל זיקה לגביו, ואילו לגבי התובע 2, יש לדחות את התביעה מאחר שפעל בדרכי מרמה על מנת להוזיל את עלויות הביטוח כאמור לעיל.

דיון והכרעה:

4.         הצדדים הודיעו בדיון אשר התקיים בפניי, כי הגיעו לשורה של עובדות מוסכמות אשר יש בהן לחסוך את שמיעת הראיות בתיק. הצדדים בקשו מבית המשפט לתת פסק דין על בסיס עובדות אלו ועל יסוד טענותיהם בסיכומים.

5.         לשם הקלת הדיון אביא להלן את רשימת העובדות המוסכמות כפי שפורטו בפרוטוקול הדיון:

א.         התובע 2 רכש את הרכב לשימושו האישי;

ב.         לאחר רכישת הרכב התובע 2 פנה באמצעות האינטרנט וביקש לרכוש פוליסת ביטוח מקיף תוך הצהרה כי הוא הנהג העיקרי והתבקש לשלם 9900 ש"ח;

ג.          התובע 2 לא ביצע את ההזמנה לפוליסה המוזכרת לעיל;

ד.         אותו יום או בסמוך לכך, פנה התובע 1 לנתבעת וביקש לרכוש פוליסה על שמו לרכב בבעלות התובע 2 והצהיר כי הוא הנהג העיקרי וביקש כיסוי גם לנהגים צעירים;

ה.         לתובע 1 קיים רכב נוסף מסחרי המשמש אותו לצורכי עבודה;

ו.          בעקבות המידע שמסר התובע 1, הוא התבקש לשלם סך של 4923 ש"ח;